החלטה בתיק ת"א 4415-04-12

פתח דבר

1. בפניי בקשות התובע למינוי מומחים רפואיים בתחום הכירורגיה הפנימית, כירורגיה פלסטית, עיניים, פסיכיאטריה, א.א.ג ואורטופדיה, זאת לבדיקת מצבו הרפואי של התובע ודרגת נכותו, אם נותרה, כתוצאה מתאונת דרכים בה נפגע.

2. התובע יליד 1964, שלטענתו נפגע בתאונת דרכים ביום 06.09.08, עת נהג ברכבו מכיוון מנחמיה לבית שאן, רכב שבא מהכיוון הנגדי סטה ממסלולו, ופגע בעוצמה ברכב בו נהג.

3. כבר בשלב זה אציין כי אין הנתבעת מתנגדת למינוי מומחה בתחומים כירורגיה פנימית וכירורגיה פלסטית, כאשר התנגדותה הינה לעניין מינוי מומחים בתחום העיניים, פסיכיאטריה, א.א.ג. ואורטופדיה.

המסגרת הנורמטיבית

4. על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: " התקנות") האפשרות היחידה של נפגע להוכיח טענותיו בעניין שברפואה, היא באמצעות בקשה למינוי מומחה או מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. " דחיית בקשה למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפני הנפגע את הדרך להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מן התאונה (ראו למשל רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פד מד(2) 216, בעמ' 219)" ( רע"א 6945/00 אשרף סאלח נ' דולב, חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2001(1) 185). לפיכך, גם כאשר מצב הדברים אינו חד משמעי " יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו" (ע"א 1338/90 הנ"ל).

5. ברע"א 4911/09 סהר ציון חב' לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (פורסם בנבו) (להלן: "פרשת כשרי") נפסק בין היתר כי, מומחה רפואי ימונה על ידי ביהמ"ש אם קיימת תשתית ראייתית לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת הדרכים, וככלל הנטיה היא להקל בדרישה להוכחת קיומה של ראשית ראיה ( ר' פרשת מססה- רע"א 247/01 מססה נ' דולב ואח' (לא פורסם) [פורסם בנבו]) ).

6. תקנה 2(ב) לתקנות מחייבת הצגתה של "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. כפי שנפסק לא אחת, אין צורך שראשית הראיה תתייחס לקיומה של נכות בפועל, אלא שתצביע על אפשרות לקיומה של אותה נכות. בכל הנוגע לעניין חובת הנפגע לשכנע, כי קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין הפגיעה בה נפגע מתאונת דרכים, נפסק כי " ...די באפשרות של קיום קשר סיבתי (בדרגת הסתברות נמוכה) כדי להצדיק את המינוי" ( רע"א  219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, דינים-עליון, כרך יט 361).

ולגופן של הבקשות;

7. לאחר שעיינתי בבקשות התובע ובתגובת הנתבעת, וכן לאחר שמיעתם הצדדים בפניי בדיון מיום 19.12.12, החלטתי לקבל את בקשתו של התובע, באופן חלקי. להלן אבאר עמדתי.

עיניים

8. בתיעוד שבפניי הוצגה ראשית ראיה למינוי מומחה לעיניים. ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי המומחה יכולה להיות נלמדת מסוגים שונים של מסמכים ובעיקר ממסמכים אשר מצביעים על טיפול רפואי שניתן לתובע עקב נכותו [ר' רע"א 911/03 סעאת מרים נ' סעאת ניסים ואח' (פורסם בנבו).

9. מעיון בסיכום האשפוז מתאריך 16.09.08 (להלן: "סיכום אשפוז"), אשר הונח בפניי, עולה כי בעקבות התאונה, אובחן התובע כסובל, בין היתר, מחבלות פנים עם חתך וקרע בעפעף העליון, כאשר בפרק ההמלצות של סיכום האשפוז הנ"ל, מופנה התובע למרפאת עיניים, לצורך הוצאות תפרים. זאת ועוד, בממצאי רופא עיניים בעקבות ביקור מתאריך 28.09.08, צוין:

"בימין פצע חבלתי בעפעף העליון סגור ובשלבי ריפוי מתקדמים. נשאר עיבוי קל במרכז העפעף באיזור התפירה.........בהיפוך העפעף העליון רואים צלקת גסה בעפעף...". בפרק דיון/תוכנית טיפולית ציין רופא העיניים "קרוב לוודאי שמה שמפריע לו הוא הצלקת הגסה בחלק הפנימי של העפעף העליון. עם זאת אין כעת סימנים לפגיעה בקרנית. עם הזמן יש לצפות שהצלקת תקטן ותפריע פחות. ישים לובריקציה להקלה בזמן דקירות...".

10. מהאמור לעיל, וככל שמהחומר הרפואי שצירף התובע, מצביע על ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום העיניים, אני נעתרת לבקשתו ומורה על מינוי מומחה בתחום העיניים

פסיכיאטריה  

11. את בקשתו למינוי מומחה בתחום פסיכיאטרי תמך התובע בין היתר בבדיקות שבוצעו על ידי פסיכיאטר (ג/1 ו-ג' 4),  בהם צוין כי התובע "במצב רוח ירוד" "אפקט דכאוני קל", וכי "קיימים סימנים של CPTSD", ובשל כך ניתן לו טיפול תרופתי ( ג/5). המשיבה התנגדה למינוי מומחה בתחום הנ"ל, כאשר לטענתה הפגיעה לא גרמה לתובע נזק נפשי, וככל ובדיקת הפסיכיאטר בוצעה לראשונה כ- 3 שנים לאחר התאונה.

12. ככל והגיש התובע מסמכים רפואיים, מהם עולה כי בעקבות התאונה הוא נזקק לטיפול על ידי פסיכיאטר, יש לדחות את טענת המשיבה לדחיית הבקשה למינוי מומחה בתחום זה, וזאת בשל ריחוק הזמן מיום התאונה עד ביצוע בדיקת הפסיכיאטר. ברע"א 911/03 סעאת מרים נג סעאת נסים הנ"ל  נאמר :

"אכן, המקרה שלפנינו הינו מקרה גבולי. התובעת הצביעה על טיפולים שקיבלה, אולם כולם במרחק זמן מהתרחשות התביעה. גם אם התלוננה התובעת על התסמינים - חלקם או כולם, במידת חומרה כזו או אחרת - לאחר התאונה, הרי שמתמיהה העובדה כי בחרה לפנות לטיפול רפואי מלא ורציני רק יותר משלוש שנים לאחר התאונה. גם העובדה כי התובעת הגישה בקשה זו בנפרד משאר תביעותיה ולאחר שלא עמדה - לפי הנטען - על מינוי כזה במסגרת מינוי שאר המומחים בעניינה, אינה פועלת לטובת התובעת. עם זאת, מאחר ומינוי מומחה הינו, כאמור, האפשרות היחידה שעומדת בפני התובעת על מנת לנסות ולקבל פיצוי על נכותה הנטענת, ומאחר ובמסמכים שהציגה התובעת יש משום ראשית ראיה לקיום נכות בנושא, הרי שעל מנת למנוע כל חשש של עיוות דין יש לאפשר לתובעת את מבוקשה, ולמנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי על מנת שיבדוק את טענותיה בנוגע לנכותה בתחום הנפשי".